<h1>ה</h1>
<h2>דף קנג:</h2>
כמאן אזלא הא שמעתא (דרבא) [דרבה] כר"נ כו' רבי נתן אומר אם בריא הוא עליו כו'. אלמא אזלינן בתר השתא לאפוקי ממונא ומוקמינן ליה בחזקת בריא למפרע, ואף על גב דלא אזלינן בתר השתא לענין ראיית דם נדה משום דליכא אחריתי לריעותא, התם ליכא למיזל בתר השתא לומר למפרע ראתה כיון דבחזקת טהרה הויא קיימא, אבל הכא כי אזלינן בתר השתא ומוקמינן ליה בחזקת בריא אין חזקה אחרת סותרת חזקה זו, ולענין הא (דרבא) [דרבה] נמי אזלינן בתר השתא להוציא ממון, ומוקמינן ליה בחזקת שכיב מרע משעה שחלה אף ע"ג דרוב חולים לחיים, וסבירא ליה (לרבא) [לרבה] כהאי דסלקא דעתך בתלמוד בפרק האומר [קידושין ע"ט ע"ב] דתנא קמא (ורב נחמן) [ורבי נתן] פליגי אי אזלינן בתר השתא, (דרב נחמן) [דרבי נתן] סבר אזלינן בתר השתא, אפילו להוציא ממון, ואף על גב דליכא חזקה אחריתי שמסייעת לדין זה. ולדעתיה (דרבא) [דרבה] גבי ראיית נדה דלא אזלינן בתר השתא, יש לפרש משום דאמרינן אשה מרגשת בעצמה, דהאי טעמא נמי אתמר התם [נדה ג' ע"א], ובפרק האומר דחי עד כאן לא קאמר (רב נחמן) [רבי נתן] אלא משום דרובא בחזקת בריאים הוו קיימי, ומעיקרא דלא הוה ס"ד הכי, דכיון דאין הולכים בממון אחר הרוב, לא הוה מסייע ההוא טעמא כלל להוציא ממון אי לא משום דאזלינן בתר השתא בלא סיוע רוב או חזקה, ואפילו להוציא ממון ולא קי"ל כרב
